חיי הנוודות בחרו בי, לא אני בהם
זה התחיל אחרי הצבא שלא הצלחתי להחזיק בעבודה
חשבתי משהו דפוק בי, הייתי יוצאת מהבית של ההורים וחוזרת
הולכת וחוזרת, אחרי תקופה קצרה
ככה כמה שנים, גרתי במלא מקומות בארץ וגם בארה״ב, תקופות קצרות, אבל תמיד הייתי חוזרת להורים בסוף…
ואז למדתי לדייק את עצמי, למדתי על עצמי המון
והבנתי
שום דבר לא דפוק בי
אני פשוט לא מסוגלת להיות במקום אחד 24/7
הנפש שלי צריכה לנדוד, כל פעם למקום אחר
לעבוד מכל מקום, שזאת תיהיה אופציה עבורי ולא חלום
וגם הבנתי שאני צריכה להיות עצמאית, אני לא יכולה להיות עם בוס מעל הראש, אני יותר מידי עצאית באופי שלי
ורק היום, בגיל 29, מרגישה יותר מדוייקת ויודעת מה אני צריכה ורוצה
לא כל מה שרוצים מקבלים בחיים, יותר מה שצריכים
ואני יודעת בדיוק מה אני צריכה!
ואני מקווה שבקרוב אמצא את עבודת חלומותיי שאוכל לנווד משרה מלאה ולא כל פעם תקופה קצרה
פוסט זה נועד בעיקר לשתף, אבל אם אצא אם אופציה לעבודה מרחוק
זאת ברכה 🙏🏼☺️